כאן מדברים על אוגוסט ב29, 2020

זוג מבוגר אוחזים ידיים ביער

פרח לב הזהב

סבתא.ריחות, טעמים, צלילים, מרחק וגעגועים.סבא.נימת קול, מגע יד, כוח, צחוק, אהבה.בית. כל אחד מאיתנו נולד לתוך סיפור. ולא תמיד אנחנו מצליחים להפנות את המבט ולשאול:איך

המשך קריאה »
רכב נוסע בכביש מדברי

למה לדבר על המוות?

בילדותי אני זוכרת, בכל יום הזיכרון,חוזרים מירושלים.נסיעה ארוכה בכביש הבקעה.אמא, אבא, ושלושתינו מאחורה,ושקט. וכילדה אני מבינה בלי מילים- אין מה להגיד.וגם לא כדאי לנסות.צריך לשבת

המשך קריאה »
כפות רגליים יחפות על אדמה

להיות גוף- כפות רגליים

להיות כפות רגליים. לשאת את הגוףוללכת.להיות קשתות. פנימיות וחיצוניות,עקב, בסיס, ואצבעות.לחוש מרקם של חול מתחת לאצבעות,להתכווץ מדקירת קוץ,להצטמצם אל תוך נעלייםולהרפות, בגרביים חמימות. לרוץ. כאילו בנפרד

המשך קריאה »
פרג פורח בין ענפים יבשים

כן או לא

מטופלת חדשה. מפגש ראשון.  מדברת על כמה היא רוצה לשנות, להשתנות, להיות יותר פתוחה ומדברת, פחות סגורה ומופנמת. אבל הגוף שלה אומר אחרת. יושבת מכונסת

המשך קריאה »
גבעות בשמיים כחולים

לנוח באי העשייה

בקבלה אומרים שהעולם שלנו הוא עולם העשייה.  ובאמת, אני נולדתי אל עולם העשייה.  כשרציתי להיות כמו הגדולים, בעצם רציתי לדעת איך עושים דברים.  בעולם הזה,

המשך קריאה »
ים ביום חורפי

להסכים למות קצת

התרבות והחברה בה אנו חיים דורשת שנעבוד עוד ועוד, נתקדם, נגלה, נאסוף, נגיע. זה מעייף נורא. וגם לא בריא. והאמת? שזה גם לא אפשרי. כמו

המשך קריאה »

נעים מאוד, אני רוני קרן.

רוני קרן מחייכת

כאן תוכלו לקרוא ולהעמיק בקשר בין העולמות שלי: גוף ונפש, טיפול וחיים, מנוחה ומוות. אני כותבת כדי להיות בקשר. אשמח לתגובות.
להכיר אותי עוד >>

נוח לך לקבל פוסטים ישירות למייל?

הטופס נשלח בהצלחה

האתר הזה משתמש בעוגיות ושמירת נתונים לא פרטיים על מנת לתפקד כראוי

דילוג לתוכן