כאן מדברים על המוות בחיים

מתחת לשמים הגדולים

הדבר הבולט ביותר פה בנוף באנדלוסיה הם השמים. שמים עצומים בצבע תכלת שכל יום מופע עננים אחר מעלה בהם תערוכה. לפעמים אני יושבת מולם לתרגל.

המשך קריאה »

בלי חרטות!

זוכרים שאמרנו ככה בהסכמים שעשינו כילדים? בלי חרטות! אני כנראה לקחתי את הכלל הזה יותר מדי ברצינות. ורוב חיי לא התחרטתי על שום דבר שעשיתי.

המשך קריאה »
pumpkins for hallaween

לחגוג את הפחד

אתם חוגגים את ליל כל הקדושים? ואת יום המתים? או  פסטיבל מתים אחר? אולי מציינים חג לאבות הקדמונים? השנה בקיבוץ שלנו חוגגים את האלווין. אולי

המשך קריאה »
זוג מבוגר אוחזים ידיים ביער

פרח לב הזהב

סבתא.ריחות, טעמים, צלילים, מרחק וגעגועים.סבא.נימת קול, מגע יד, כוח, צחוק, אהבה.בית. כל אחד מאיתנו נולד לתוך סיפור. ולא תמיד אנחנו מצליחים להפנות את המבט ולשאול:איך

המשך קריאה »
רכב נוסע בכביש מדברי

למה לדבר על המוות?

בילדותי אני זוכרת, בכל יום הזיכרון,חוזרים מירושלים.נסיעה ארוכה בכביש הבקעה.אמא, אבא, ושלושתינו מאחורה,ושקט. וכילדה אני מבינה בלי מילים- אין מה להגיד.וגם לא כדאי לנסות.צריך לשבת

המשך קריאה »
ים ביום חורפי

להסכים למות קצת

התרבות והחברה בה אנו חיים דורשת שנעבוד עוד ועוד, נתקדם, נגלה, נאסוף, נגיע. זה מעייף נורא. וגם לא בריא. והאמת? שזה גם לא אפשרי. כמו

המשך קריאה »

נעים מאוד, אני רוני קרן.

רוני קרן מחייכת

כאן תוכלו לקרוא ולהעמיק בקשר בין העולמות שלי: גוף ונפש, טיפול וחיים, מנוחה ומוות. אני כותבת כדי להיות בקשר. אשמח לתגובות.
להכיר אותי עוד >>

נוח לך לקבל פוסטים ישירות למייל?

הטופס נשלח בהצלחה

האתר הזה משתמש בעוגיות ושמירת נתונים לא פרטיים על מנת לתפקד כראוי

דילוג לתוכן