כאן מדברים על youval

סבתא.ריחות, טעמים, צלילים, מרחק וגעגועים.סבא.נימת קול, מגע יד, כוח, צחוק, אהבה.בית. כל אחד מאיתנו נולד לתוך סיפור. ולא תמיד אנחנו מצליחים להפנות את המבט ולשאול:איך

בילדותי אני זוכרת, בכל יום הזיכרון,חוזרים מירושלים.נסיעה ארוכה בכביש הבקעה.אמא, אבא, ושלושתינו מאחורה,ושקט. וכילדה אני מבינה בלי מילים- אין מה להגיד.וגם לא כדאי לנסות.צריך לשבת

להיות כפות רגליים. לשאת את הגוףוללכת.להיות קשתות. פנימיות וחיצוניות,עקב, בסיס, ואצבעות.לחוש מרקם של חול מתחת לאצבעות,להתכווץ מדקירת קוץ,להצטמצם אל תוך נעלייםולהרפות, בגרביים חמימות. לרוץ. כאילו בנפרד

מטופלת חדשה. מפגש ראשון.  מדברת על כמה היא רוצה לשנות, להשתנות, להיות יותר פתוחה ומדברת, פחות סגורה ומופנמת. אבל הגוף שלה אומר אחרת. יושבת מכונסת

בקבלה אומרים שהעולם שלנו הוא עולם העשייה.  ובאמת, אני נולדתי אל עולם העשייה.  כשרציתי להיות כמו הגדולים, בעצם רציתי לדעת איך עושים דברים.  בעולם הזה,

התרבות והחברה בה אנו חיים דורשת שנעבוד עוד ועוד, נתקדם, נגלה, נאסוף, נגיע. זה מעייף נורא. וגם לא בריא. והאמת? שזה גם לא אפשרי. כמו

מה זה פסיכותרפיה? או: האם את פסיכולוגית? מילולית פסיכותרפיה= טיפול נפשי. פסיכו זה נפש ותרפיה זה טיפול. אז למה את לא פסיכולוגית? פסיכולוגיה זה תחום

כל מה שאני עושה (כמטפלת, ובכלל) אני מבססת על האיכות הנדיבה של המיינדפולנס. מיינדפולנס היא תשומת לב קשובה, סקרנית ולא שיפוטית.ויש להבין, שבעולם של היום, זה

אז החלטת ללכת לטיפול, עכשיו איך בוחרים מטפלת? דבר ראשון חשוב לי לומר שכן, זה חשוב לבחור את המטפלת הנכונה עבורך. זה לא מותרות ולא פינוק.

הטיפול שלי נשען על ארבע רגליים: הרגל הראשונה היא הידע המקצועי שרכשתי.  זכיתי ללמוד פסיכותרפיה במרכז שילוב בטבעון. תוכנית של ארבע שנים עמוקות ומרחיבות לב.